#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נה. 1 הבא על הבהמה ואשה המביאה את הבהמה עליה שלא כדרכה האם חייבים?	"רב נחמן בר רב חסדא אמר אשה המביאה את הבמה עליה חייבת בין כדרכה בין שלא כדרכה אבל זכר הבא על הבהמה אינו חייב אלא כדרכה.<p dir=""rtl"">מתקיף ליה רב פפא אדרבא אשה שדרכה להבעל לא חייבה תורה (בבהמה) אלא כדרך ביאתה, אבל בהמה שאין דרכה יש לחייב על כל נקב.</p><p dir=""rtl"">בברייתא שנינו בין הבא על הבהמה בין אשה המביאה את הבהמה עליה חייב בין כדרכה בין שלא כדרכה. </p>"	סנהדרין נה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נה. 2 המערה בזכור ובבהמה האם חייב ומדוע?	"בזכור - ודאי חייב ד&quot;משכבי אשה&quot; כתיב. <p dir=""rtl"">בבהמה - נמי חייב, שהעראה הכתובה באחות אביו ואחות אמו מיותרת שהרי הוקשו לנדה, ואם אינו ענין להם תנהו לבהמה. [הטעם שכתבה התורה העראה של בהמה בחייבי כריתות ולא בחייבי מיתות ב&quot;ד, משום שכל הפסוק ההוא לדרשה.]</p>"	סנהדרין נה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נה. 3 המערה בעצמו האם חייב וכמה?	"ודאי עסקינן מערה באבר מת דבחי א&quot;א. <p dir=""rtl"">פשט רב ששת לרב אחדבוי: למ&quot;ד משמש מת פטור - ודאי שפטור, למ&quot;ד משמש מת חייב - כאן חייב שתים משום שוכב ומשום נשכב.</p>"	סנהדרין נה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נה. 4 גוי הבא על הבהמה האם נהרגת ומדוע? <p dir=""rtl"">[מדוע אמרה תורה לעקור עצי אשרה ולאידך התירה נעבד להדיוט?]</p>"	"בעו מרב ששת נכרי הבא על הבהמה האם בעינן תקלה וקלון וליכא או די בתקלה לבד - הוכיח מהברייתא שאמרה הטעם שעצי אשרה נשרפים הואיל ובא תקלה על ידם, דדי בתקלה.<p dir=""rtl"">נעבד אף שבא תקלה על ידו אינו נהרג [בגוי, כיון שבישראל אינו נהרג] וביאר אביי ה&quot;נ מכאן דבעינן קלון ובנרבע שיש קלון מרובה נהרג וכאן שאין קלונו מרובה (רק זה שעבר על מצוות קונו) אינו נהרג, ומה שבעצים נשרפים אפי' בקלון מועט דעל בע&quot;ח חס רחמנא (וע' רש&quot;י ב' פי' אם חולק לדינא על רב ששת). רבא אמר ה&quot;נ משום תקלה, אבל לא אמרה תורה להרוג אלא כשהיא נהנתה מעבירה אבל בלא זה חס רחמנא על בע&quot;ח שלא ימותו.</p><p dir=""rtl"">[לכאורה לסיפא דמתניתין דבעינן תקלה וקלון ודאי שאינה נהרגת.]</p>"	סנהדרין נה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נה: 1 מפני מה אמרה תורה הבא על הבהמה שהיא תמות ומאי נפק&quot;מ (גוי הבא על הבהמה והבא על הבהמה בשוגג)?	"הטעם הראשון במשנה שבהמה נסקלת לפי שבאה תקלה על ידה, איכא למימר תקלה בלא קלון ונכרי הבא על הבהמה תמות כדפשט רב ששת, ואיכא למימר קלון בלא תקלה ובישראל הבא בשוגג תמות וכדבעי רב המנונא.<p dir=""rtl"">עוד אמרו במשנה 'ד&quot;א שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה' ולזה ודאי צריך את שני הטעמים תקלה וקלון, וגוי שאין לו קלון (לצד אחד לפחות) וישראל הבא בשגוג אינה מתה.</p>"	סנהדרין נה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נה: 2 ישראל הבא על הבהמה בשוגג האם נהרגת, ומה הדין קטן הבא במזיד ומדוע?	"בעי רב המנונא בא בשוגג דאיכא קלון ואין תקלה ולא פשט, מכל מקום למאי דמסיק רב ששת ורבא בגוי שנהרגת שיש תקלה בלא קלון, קלון בלא תקלה ודאי שלא נהרגת.<p dir=""rtl"">קטן שבא במזיד זה תקלה וקלון, אלא שחס רחמנא שאינו נענש, ובודאי נהרגת.</p>"	סנהדרין נה:		
